איך מצאתי את מעיין היצירה והביטוי האישי בריקוד

התחלתי לרקוד כילדה.

למדתי במשך שנים טכניקה של בלט קלסי ומודרני בבית הספר של להקת בת דור. הייתי תלמידה מצטיינת וזכיתי במלגות.

בשנות העשרים שלי, בשיעור שהעביר הכוריאוגרף ירון מרגולין, זוכה פרס ישראל, התבקשתי לאלתר על פי מוסיקה, ללא הנחייה תנועתית. קפאתי, לא ידעתי איך לזוז ומה לעשות. לא הכרתי את הדרך לרקוד בלי הנחייה והדגמה וללא תכנון מראש.

היכולת לרקוד בחופשיות מהפנים החוצה ולבטא את האישי והייחודי, נראתה לי קסומה והתחלתי במסע ארוך שנים להשבת היכולת האבודה של מעיין היצירה הפנימי.

למדתי שיטות מגוונות של אילתור וריקוד הבעה מטובי המורים בארץ וביניהם ירדנה כהן, כלת פרס ישראל במחול. רקדתי בוטו, מחול נשמה יפני, אצל הרקדנית והכוריאוגרפית תמר בורר. תנועה אותנטית, הקשורה לטיפול בתנועה, מהמורה והמטפלת הבכירה יעל ברקאי.

יצרתי את שיטת העבודה שלי 'ממעמקים'. בשיטה זו הריקוד נוצר מתוך הקשבה עמוקה פנימה והוא ביטוי של הנביעה היצירתית , בשפת תנועה אישית ויחודית.

#מידעעלטלברק

קטגוריות
פוסטים אחרונים
תגיות
No tags yet.
עקבו אחרי
  • Facebook Basic Square
  • Twitter Basic Square
  • Google+ Basic Square